בועת הדוט.קנאביס

0
378
בועת הדוט.קנאביס

כולם רוצים לנגוס מנתח הקנאביס. נראה שקנאביס היא תופעה ואף מגמה כלל עולמית שרק הולכת וגדלה כשמאות חברות לפתע צצות כמו פטריות אחרי הגשם ומתעסקות בתחום ו\או רוצות לקחת חלק. מניות חלום\ספקולטיביות שככל שעולה חוסר הוודאות סביבם, כך גם טמון בהם פוטנציאל רווח ענקי. כשיש עשרות דוגמאות לחברות שרוצות נתח, כשחלקן אף משנות את עיסוק הליבה לקנאביס עד לשלדים בורסאיים שהתעסקו בכריית מתכות וכיום “בכריית” קנאביס. קיימת “תחרות סמויה” מחברות מדד הSP500 מי תהיה מבין הראשונות שתכנס לתעשייה ויהיו אלו שיבססו עצמם לפני האחרים. כש-“Constellation Brands” (בירה קורונה) ו-“Altria” (מרלבורו) כבר הקדימו את הרוב וביססו עצמם משמעותית בהשקעה של מיליארדי דולרים בקנופי וקרונוס וכך הבטיחו את חלקם בתעשייה החדשה. כמגמה ההולכת וגדלה היא מושכת עמה משקיעים, יזמים ועוד המון חברות שרוצות גם הם נתח בשוק. וכך נוצר תלות שככל שההיצע גודל, ויותר חברות נכנסות לתחום, כך גם הסקפטיים למיניהם שרק הולכים ומתרבים ואף מעריכים כי כל תעשיית הקנאביס נמצאת בבועה אחת גדולה.

תעשיית הקנאביס מהווה רק שם בסיסי המשתרע על ספקטרום רחב של תעשיות כגון: פנאי, רפואה, משקאות, קוסמטיקה, מאכלים, פתרונות אחסון\גידול, שינוע ועוד… וכך יוצרת פתח לפרדס נרחב של תעשיות שונות ואף חדשות שיקשרו באופן ישיר ו\או עקיף לתעשיית הקנאביס, חלקם בעלי תלות ממשית בתעשייה וזקוקים לה בכדי להתקיים. חלק ניכר מאותם סקפטיים מתבססים בין היתר על בועת הדוט קום, שעדיין נותרה כשרידים בתודעת המשקיעים והסוחרים, וכך מנסים להימנע מחשיפה לתעשייה ספקולטיבית כזו, כפי שהיה בתחילת שנות ה2000 עם חברות האינטרנט. אף על פי שאלו שהשקיעו באמזון בשלהי שנות ה2000 כעשרת אלפים שקלים, היום ערך ההשקעה שלהם תפח לכמיליון שקל!. חלקם אף נמנעים מלכתחילה מאחר והקנאביס עדיין מסווג “כסם מסוכן ביותר” בדרגה הראשונה לצד ההרואין והקוקאין בפקודת הסמים הפדרלית בארה”ב.


סקפטי? אתה לא מקריח לבד!


טענה 1 “היצע רב מידי”. אכן יש אמת באותם חששות של הסקפטיים. כפי שציינתי בעבר, לדעתי כ-80% מכלל החברות שקיימות היום בתעשיית הקנאביס, אלו שמגדלים ומוכרים קנאביס – ייעלמו כלא היו. וזה יקרה מאחר וחברות ה”דגל” בתעשייה, אלו שכבר ביססו עצמם באופן מהותי ייקחו את רוב נתח השוק העולמי. אלו הם חלוציי התעשייה ומוקנה להם כוח רב בשל הוותק שצברו. הם לא דאגו להגדלת ערך המשקיעים על ההתחלה, אלא דאגו להתפתח על בסיס ערך המשקיעים. הם חתמו על חוזי הפצה בלעדיים, פיתחו זנים ומוצרי מפתח, הם אלו שהקיזו שעות על פיתוח קשרים אסטרטגיים בכדי לקחת עוד נתחי שוק, בקנדה, ארה”ב, גרמניה, בריטניה, אוסטרליה, אורוגוואי ובעוד מדינות רבות בעולם. ובגין החותם החזק שהם בנו במשך השנים האחרונות, ערכם עלה יתר על המידה – וזה מקפיץ אותנו לטענה הבאה.


טענה 2 “מחירי החברות מנופחות מדיי”. נכון, כרגע אני מסכים חלקית עם הטענה הזו. כשאפשר לקחת כדוגמה טובה את “קנופי” הנסחרת בשווי שוק של כ-14 מיליארד דולר בעלת הכנסות של כ-97 מיליון דולר (לרבעון האחרון) וכך מאוימת ע”י תמחור יתר ביחס לשווי שוק החברה. כשעד כה הציגה הפסדים ופערה פער גדול בין הרווח\הפסד לשווי שוק אשר יוצר מכפיל רווח אסטרונומי והמהווה מודל חיזוק לטענות הסקפטיים. עם זאת אנחנו נמצאים בבורסה, ובבורסה משקיעים אוהבים “לקנות את השמועה” כך הם מנפחים את מחירי החברות אשר מגלמות מחירים עתידים ויוצרים ספקולציה אדירה סביב המחיר הריאלי. האמנם? המחירים כרגע יקרים אך ורק ביחס של שווי השוק לרווח\הפסד, לא לפי גידול בהכנסות. וכשמדובר בתעשייה חדשה, גידול בהכנסות משמעותי יותר על פני רווח\הפסד כשהמהות העיקרית של ההפסד הוא הרחבת החברה, חוזים עתידיים, קשרים אסטרטגיים, הרחבת נתח השוק ושההוצאות התפעוליות נחשבות “בין היתר”. וכשיש גידול משמעותי בהכנסות משנה לשנה (לדוגמת קנופי בכ-282% מהרבעון אשתקד) אפשר להתחיל לפתח ציפיות. עדיין קיים מחסור בנתונים ואין הערכות מספקות שיכולות לחזות את גודל התעשייה. כפי שאנחנו רואים על אנליסטים שמעריכים את שווי התעשייה וככל שהזמן חולף והתמונה מתבהרת הם מעלים את התחזית לשוק בעוד מיליארדי דולרים..


טענה 3 “שוק שחור אלטרנטיבי”. מכון הסטטיסטיקה של קנדה מסר ניתוח נתוני ההמון של צרכני הקנאביס ומצא כי מחירי הקנאביס החוקיים גבוהים יותר מאז הלגליזציה מאשר מחירי השוק השחור בכ-50%. המחיר הממוצע לגרם קנאביס שנרכש כחוק עומד על כ-9.99$, לעומת ממוצע של 6.37$ ממקורות לא חוקיים. “לפני לגליזציה, המחיר הממוצע של גרם קנאביס שנרכש באופן בלתי חוקי היה 6.79$ לגרם”, אמרו מהסוכנות. נראה שהמגמה בשוק השחור הוא להתחרות במכירים אטרקטיביים יותר מאשר קנייה חוקית. אין לי ספק שזו רק עוד אחת ממהמורות הדרך שהתעשייה החדשה נתקלת עד שתסלול את דרכה לנסיעה חלקה ללא הפרעות. רואים זאת בייעול ההוצאות של החברות, פתרונות גידול זולים ואף טובים יותר המשאירים את השוק השחור מאחור ואף מוזילים אט אט בעלויות המכירה, כשקנופי כבר פרסמה בדוחות האחרונים שינוי של -12% בהוזלת מחיר התפרחת מאשתקד. כשאני מסתכל על התמונה הכוללת ועל ממצאי השטח, כ-50% יקר יותר בשביל לשלם על גידול מבוקר, חומרי הדברה אורגניים, אריזה ואפילו שילוח, המשפיעים על טיב התוצר, וכשגידול קנאביס בצורת גרילה הוא לא פונקציה עבור קנדה הקרה אלא רק בחדרי אקלים מיוחדים שנועדו במיוחד למצות את המרב מהצמח, נראה שהשוק השחור תהיה מגמה חולפת בשנים הקרובות.


טענה 4 “חברות תרופות, לוביסטים ושאר ירקות”. קנאביס הוא מקור פגיעה ישירה במודל הכלכלי של חברות התרופות המגלגלות מאות מליארדי דולרים בשנה. עד 1937 קנאביס היה נחשב תרופה. טופלו בו יותר ממאה מחלות שונות, אז למה הוא נעלם? כי הוא פגע במודלים כלכלים של בעלי אינטרסים. עוד בשנות ה-40 המוקדמות היו מאות פרסומות שעסוקות בחילול הקודש של הצמח וחלחול מסרים קשים ונוקשים לתודעה הציבורית על כמה הצמח מסוכן ועלול לגרום, לפרואניות, הפרעות פסיכוטיות, דרדור לסמים קשים יותר, התאבדויות ועוד מגוון רחב של כלי הפחדה הנמצאים בארסנל גדולי המוחות שמוציאים את אותם פרסומות. וכשהזמן חולף, הערפל מתחיל אט אט להתפוגג ומתוודעים לכך שקנאביס לא כל כך נורא, הוא לא מדרדר לסמים קשים והתאבדויות. והכי חשוב שיש לו סגולות ותכונות רפואיות מדהימות שעד כה הוסתרו מעיני הציבור. פרופסור דדי מאירי מחקר הקנבינואידים בטכניון “מחפש זן קנאביס ספציפי שיהרוג מעל כ-90% מהתאים הסרטניים של גידול ספציפי אחרי 24 שעות…” וזה בדיוק מזכיר לי שאין יותר את העגלה הרתומה לחמור ועגלון המוכר קרח שמצלצל בפעמון וצועק “קרח.. קרח…”, הקידמה הכחידה אותו. והקידמה תכחיד את כל מי שלא ירצה לנוע איתה וזה בדיוק אותם הדברים שעולה לשיח פנימי בחברות התרופות שאט אט מתחילות להתוודע לשוק הקנאביס ורוצות לקחת נתח ולטעום מהעוגה, כשהסבירות לדעתי עולה שחברות תרופות שירצו להיכנס לתחום יצטרכו לרכוש חברות קנאביס שכבר מבוססות היטב ו\או לעבוד בשיתופי פעולה בכדי שגם הם ירכבו על הקידמה. אלא אם כן הם ירצו סינתטי וזה בדיוק שולח אותנו לטענה מספר 5…

טענה 5 “סינתטי זה הכי אחי”. טענה קשה זו, סינתטי לצערי אכן מהווה תחרות קשה לגידול הצמח. כשחברות התרופות רוצות לצמצם את עלויות הייצור ולעמוד בתחרות הם ניגשים למעבדה ומתחילים לעשות ניסויים. וכשחברה השווה מאות מליארדי דולרים מגישה בקשה לניסויים כאלו, ה-FDA נוטה לאשר לא רק בשל אופיו השמרני וכך מזין את המגמה ההולכת וגדלה של ניסויים בקנאביס סינתטי. אותם חברות רוצות לסנתז לעצמם את מרכיבי הקנאביס וכך לייצר תחליף “רפואי” המיוצר במעבדה והרבה יותר זול מאשר גידול שיהווה תחרות לחברות המגדלות ומוכרות קנאביס. “זה לא טבעי” פה קבור הכלב. לצמח הקנאביס יותר ממאה קנבינואידים (רכיבים פעילים) שאת חלקם אפילו עדיין לא גילו!. כשהצמח גדל באופן טבעי מושלם לייצור רמה מספקת של רכיב הCBD בכדי שימנע הפרעות פסיכוטיות בשל שימוש THC בלבד, אנחנו יכולים להסיק שגידול באופן טבעי הוא נחוץ בכדי שהאיזון הזה יתקיים ברמת הרכיבים המוכרים מבלי להיכנס לעומק הצמח שעדיין לוט בערפל. כך שסנתוז יהווה אלטרנטיבה למחיר, אך לא יהיה מקור להחלפת הצמח. אלא אם כן החברות הללו ישתמשו שוב בכלים העומדים לרשותם בכדי לחלחל מסרים לתודעה הציבורית ככל העולה לרוחם…

סיכום
בצל כל הטענות הללו, אני יודע שתעשיית הקנאביס פה על מנת להישאר ולהשאיר חותם. פותחת דלתות רבות לעולם חדש שעד כה היה מוסתר מעיני הציבור. הוא מגיע עם עשרות מקורות פרנסה חדשים ומגוונים. עם מגוון רחב של פתרונות לתעשיות השונות, תרופות, משקאות, ביגוד, אוכל, בנייה, אחסון וכו’… וכשכולם רוצים לטעום מנתח העוגה שאט אט מתחילה להיגמר, כך גדלה התחרות הסמויה של אלו חברות יבצעו טביעת רגל ראשונה ויבטיחו עצמם בתעשייה. אף אחד לא יודע כמה גדולה התעשייה הזו תהיה, וקשה מאוד להעריך את גודלה כעת. תחום שעד כה היה מסווג כ”סם מסוכן” ואסור במדינות רבות בעולם. חלקי הפאזל עדיין מפוזרים, אך ככל שעובר הזמן כך התמונה השלמה מתחילה לתפוס צורה. עוד מדינות מתירות לגליזציה של קנאביס, הדינוזאורים מתחילים להיכחד ויש ניצנים של אור חדש המתיר שימוש ברחבי העולם. כשיש מאות חברות שמתעסקות בתחום, חשוב לדעת אלו עוד חברות חלום ואלו הם החברות הממשיות שכבר הבטיחו את עצמם בתעשייה, ולשם כך אציג בפנכם ארבעה חברות שאני מאוד אוהב בסקירה הבאה של:




לכותב הסקירה יכולה להיות אחזקה במניות המובאות בסקירה. כותב הסקירה אינו יועץ השקעות מוסמך ואין לראות בסקירה זו המלצה לקנות או למכור מניות ספציפיות ו\או ביצוע או אי-ביצוע של כל פעולה בשוקי המניות. הנתונים הנדונים בסקירה אינם מהווים ייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. סקירה זו מוגשת כהשקפה עיתונאית בלבד. כל העושה פועלה עושה זאת על סמך שיקול דעתו בלבד.

מצאתם טעות בסקירה? רוצים לחדש לנו? לתת לנו זווית\רעיון אחר או סתם לשמור על קשר? מוזמנים ליצור קשר!

לקבלת עדכונים בלייב, עקבו אחרינו בטלגרם!

 

השאר תגובה:

הכנס את התגובה שלך
רשום את שמך כאן